|
|
מקובל בדרך כלל , על יהודים ולא-יהודים כאחד , שנפילת ירושלים וחורבן בית-המקדש בשנת 70 לסה"נ הם הפרק האחרון בעלילה הגדולה בתולדות העם היהודי על אדמתו . סבורים , שההשמדה הפיסית והגירוש ניתקו את הקשר הממשי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל . אחרים קובעים מועד זד . בשנת , 135 כאשר נסתיים מרד בר-כוכבא במפלת היהודים . ומן ההנחה הזאת מסיקים מסקנות מרחיקות-לכת , ולעתים קרובות נטולות-יסוד , על הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארצו . חורבן הבית השני היה בלא ספק משבר רב-סכנה בחיי האומה . אבד השריד האחרון של עצמאות מדינית . מאות אלפים נפלו בקרבות . אלפי צעירים יהודים ששרדו מן המלחמה קיפחו חייהם בהתגוששות עם חיות-טרף בזירת- הלח רים להנאת המנצח . אלפים נמכרו לעבדים . אחרים ברחו לארצות הסמוכות . הואיל ועובד-האדמה היהודי היה הנושא העיקרי של המרד נחלץ אספסיאנוס תחילה להרוס שכבה זו של האוכלוסיה . הוא הכריז על כל האדמה כעל קניינו , וציווה למכור אותה וליישבה בחיילים רומאים . הוא נתכוון לשנות לחלוטין את אופיה של הארץ . אמצעי-זהירות חמורים ננקטו , כדי למנוע את בניינו מחדש של בית-המקדש , מתון הנחה , שעם היעלמו יתבטל ...
To the book |
|
|