|
|
כמעט שבע שנים חלפו עד שעלה בידי המעצמה הרומאית האדירה לשבור את התנגדותו האחרונה של העם הקטן , שהיה נוסף על כך מפולג עד להאדיב לסיעות שנלחמו זו בזו בלא רחמים . תבוסתו של הצבא הרומי בפיקודו של קסטיוס גאליוס , ההגנה העקשנית של מבצר יודפת בגליל , הקרב הנואש על ירושלים ובית-המקדש , מבצר מצדה שהחזיק מעמד שלוש שנים לאחר נפילתה של ירושלים , מעידים על רוח של עוז וחירוף-נפש שמתייחדים בדברי ימי מלחמות עמים על חירותם . אפילו טאקיטוס אין בידו אלא לכתוב על מצור ירושלים כך : היה שם נשק לכל אחד שהיה מסוגל לחגרו ; ויותר מכפי שאפשר היה לשעה לפי מספרם , נועזו לעשות זאת . הגברים כנשים נשתוו זה לזה בקשיות עורפם ; וכאשר חששו' שעומדים לקחתם בשבי , פחדו מפני החיים יותר מן המוות ( היסטוריה , ה , יג . ( יוסיפוס , מפקדו של מבצר יודפת , נתגלו בו לפי עדות עצמו — סימנים של תבוסנות וחוסר אומץ-לב אף בזמן ההתגוננות , ולאחר נפילת המבצר הסגיר עצמו במורד-לב לחסד הרומאים . אולם הוא המתיק דינו על התנהגותו ללאצידוק כי על-ידי שהציל את חייו הציל משכחה תקופה גדולה וטראגית בתולדות היהודים . הרי זו הרשעה עצמית מחרידה , ולפיכך רא...
To the book |
|
|