לאחר שנהנתה במשך 65 שנה מעצמאות ואף זכתה להצלחות צבאיות חשובות ולהרחבת גבולות , — היתה יהודה בשנת 63 לפני סה"נ קרבן למסע הכיבושים של רומי במזרח , בדומה לפונטוס , ארמניה ושאר האומות הקטנות , שהיו קודם ואסאלים של סוריה , ובסוריה עצמה נכבשו לפני רומי . מדינת הפרחים בלבד הצליחה לעמוד בפני נסיונות הכיבוש של רומי . במאבק ממושך , רב-תהפוכות , לא זו בלבד שארץ הפרחים קיימה את עצמאותה , אלא אף היתה למתחרה המתמודד עם רומי . התחרות זו נמשכה אף לאחר שהסאסאנידים הפרסים באו במקומם של הארסאסידים הפרחים ולאחר שביזאנטיון תפסה את מקומה של המעצמה הרומית . היא נסתיימה רק עם עלייתו של הכוח המוסלמי במאה השביעית לסה"נ . תחילה לא שולבה יהודה במדינה הרומית . רומי שמרה 'אמונים' לבריתהידידות מימי יהודה המכבי , שאושרה שוב ושוב בשנים שלאחר-מכן ; ברית זו —זה היה הנימוק — אף-על-פי שאינה מבטיחה ליהודה עצמאות מלאה מקיימת היא בידה את האבטונומיה הפנימית שהיתה לה לפני התקפתו של אנטיוכוס אפיפאנס . כיורשה החוקי של סוריה השיבה רומי את ה'סטאטוס קוו , ' ביטלה את המלכות היהודית ומינתה את הורקנוס , אחד משני האחים הנלחמים על הכתר...
To the book