הפרוזה היוונית

8 ר ^ ה היא צורת המבע היום יומי הטבעי . ברם' בסולם ההתפתחות של הספ רות היוונית היתד . הפריזה שלב מאוחר . בתחילתה של ספרות יוון — ושל כמה ספרויות אחרות —היתה השירה האפית , והצורה הקדומה ביותר של מבע ספרותי ' היתר . צורת המשקל ההכסאמטרי . אגדות המיתולוגיה , עלילות גיבו רים , פרקים בדברי הימים , ואף דברי הגות , נכתבו במשך דורות רבים בסגנון של דברי שירה , שהרי המסורת הספרותית היחידה באותם הדורות היתה המסורת הפיוטית . כיוץ שקל לזכור דברי שיר יותר מיצירה שלא נכתבה לפי משקל , האריכה מסורת זו ימים בתקופה שדבר הכתב לא היה פשוט ונפוץ מדי . יסודות הפרוזה היוונית , כיצירה ספרותית , נעוצים ב'סיפור' וב'מעשיה' מזה , ובכרוניקות של ערים ובתי מקדש מזה . ההתעניינות בסיפור עלילה טבועה בלב האדם מטבע ברייתי , ומספר מקצועי , המעלה בפני קהל שומעים סיפורי נסיעות ומעשיות מחיי יום יום , לא היה נדיר בשוקי הערים היווניות . ואילו כרו ' ניקות של ערים ומקדשות ושל משפחות אצילים נכתבו פרוזה , 7 ג ש . 11 »— K 116 , 0 משום הרצון לשמור על זכר עובדות כפי שאירעו בדיוק' שהרי השירה עשויה היתר . לשנות מהדיוק שבעובדות כיד הדמ...  To the book