|
|
המסחר של אתונה נתחלק לשלושה : ( א ) סחר סנים ו ( ב ) סחר חוץ יבשתי ו ( ג ) סחר חת ימי . ( א ) התוצרת המקומית היתד . נמכרת ביוון על ידי היצרן עצמו , ישר ללקוח , או באמצעות סוחרים זעירים ורוכלים . אבל לא רק תוצרת זו נמצאה בשוקה של אתונה ובידי הסוחרים למיניהם . האספקה יגל סחורות החוץ היתה , כפי שנמצאנו למדים מן המקורות . בחינת השלמה הכרחית ורבת ממדים למקח וממכר בתוצרת מקומית . ( ב ) סחר החוץ היבשתי שבין מדינות יוון לבין עצמן מעולם לא הגיע לממדים גדולים . האופי ההררי של ארץ יוון וחוסר דרכים מתאימות היו בעוכריו של סחר זה . קל יותר ואף זול יותר היה להביא לאטיקה סחורה ממרחקים בררר הים מלהביאה מיוון גופה . הים היה עורק המסחר העיקרי : הסחר הימי נשא עמו חשיבות גדולה ליוון בכלל , ולאתונה בפרט . ( ג ) קודם למלחמות הפרסיות צעדו בראש המסחר היווני ערי אסיה הקטנה — מיליטויס , אפסויס , ועוד . כתוצאת המלחמה והניתוק מםנים אסיה ירדו ערי איאוניה מגדולתן , והמסחר החל להתרכז בנמלי יוון היבשתית . קורינתוס היתה , בוכות מקומה הגיאוגראפי מרכז מסחרי חשוב , והאי הקטן איגינה היה המדינה ' המסחרית השנייה במעלה . בתחי...
To the book |
|
|