|
|
כשאדם מת , חייו הופכים לזיכרונות , כתב פעם מישהו . אך אני לא חפצה אני הפגה באדם חי . וכיוון שזיכרונות הם כל מה שיש לי , אצור לי מהם פגישות קטנות . לא בבת אחת , פגישה קטנה אחר פגישה קטנה . קצה חיוך אחרי תכול העיניים , הריח המוכר אחרי הצחוק , לאט לאט , עם כל נגיעת רקמה , עד שהתמונה תהיה שלמה , ותתייצב שוב מולי , ברור ומוכר , לפגישה אחרונה
To the book |
|
|