לשון מקרא ולשון חכמים

מן המקרא ואילך הלכה לשון השירה הלוך והשתנות . בספר בן סירא כבר מצעו רשמיו של טבע חדש ההולך ונטבע בלשון : 'מלים הרשות וצירופי מלים חדשים , ואלו הם לעתים לפי הדוגמה של הלשון המאוחרת שנתפתחה ונקבעה ללשון המשנאית . כך היתה דרך ההתפתחות גם מבן סירא ואילך . אף על פ' שמעטים כתבי השיר של התקופה הסמוכה לבךסירא אחריו , מכל קמום ניתן לראות בהם את תכונת לשונם , שעיקר הלשון באה מן המקרא , אלא שעלו בה חידושים בנטיית הפעלים ובשימושם , במשקלי השמות ובצירופים חדשים . גם מהם ואילך ער יוסי בן יוסי החזיקה נו : טיפי ארובות רוק נסגרו . שו י נח : רוק לא אמוטט . הקלירי : 'ויאהב אומן : ' עדי דק חלוש . 'תמימים כרשו ארץ : ' עד לדק הקיש . 'אספרה אל חק י : וגיא ודק בי נבראו . 'ארשה ארוש רוושון : ' כדק אשר מתח . 'אאגרה בני איש י : דק וחלד לכונן בקץ עתות טל . 'בעשר מכות פתרוס ם הפרכת : ' ובשבילם גיא ורק יצרת . חלק כינוי ליעקב , פיוטי יניי , עמ י מא , קרובה יט , שו י c לחלק נמחה לחלקך שוב . טוב כינוי להקב " ה , הקלירי 'אתה אהבת עמך : ' טוב נמת לאדירים . 'זכור את אשר עשה : ' טוב שומע תפלה . 'אתה מלא רחמים : ' טוב זכור...  To the book