סיכום

" לא היינו מוכנים לשלום * " ב 7 בפברואר 1999 עלה עבדאללה בן חוסיין על כס המלכות בירדן והוכתר בתואר " עבדאללה השני . " יחסו לשלום עם ישראל אמנם לא התאפיין באותה תחושת שליחות שפיעמה בליבו של חוסיין , אך הוא אימץ את המחויבות לשלום כאינטרס פרגמטי של הממלכה . הוא נתן ביטוי לכך בהזמינו את בנימין נתניהו למפגש ברבת עמון שלושה שבועות בלבד אחרי המלכתו . נוחות רבה יותר חש עבדאללה ביחסיו עם ראש הממשלה הבא , אהוד ברק , במיוחד מאחר שהלה יזם שיחות שלום עם הפלסטינים , וב 23 באפריל 2000 נפגשו השניים באילת וניהלו שיחות מדיניות . גם בשנים שלאחר מכן המשיך עבדאללה בנוהל של אביו לקיים מפעם לפעם פגישות עם מדינאים ואנשי ציבור ישראלים . המתנגדים ליחסי השלום עם ישראל ראו בהסתלקותו של חוםיין הזדמנות להחריף את מאבקיהם , והאינתיפאדה שפרצה בשנתו השנייה של עבדאללה יצרה בציבור פתיחות רבה לקליטת מסריהם . עבדאללה החליט לנקוט נגדם צעדים תקיפים , שהרחיקו לכת מכל מה שעשה אביו , מכיוון שראה בפעולותיהם התוקפניות נגד כל המעורבים ביחסים עם ישראל קריאת תיגר על שלטונו . אמנם המניע העיקרי שלו לא היה בהכרח הרצון להרחיב את השלום...  To the book