פרק ג: חוזה השלום

לקראת החוזה מהצהרת וושינגטון ועד חתימת חוזה השלום חלפו שלושה חודשים בלבד - מחצית הזמן שנדרש בזמנו לישראל ולמצרים כדי להגיע מהסכם המסגרת לחוזה השלום . בתקופה זו התנהל בין הישראלים לירדנים משא ומתן אשר אמנם לא היה קל אבל שררה בו אווירה של הבנה הדדית ושיתוף פעולה . התנאים הסביבתיים היו כמעט אופטימליים : הציבור בישראל קיבל את תהליך השלום בחמימות , גם בירק היה רוב תומך לתהליך , והסורים , כאמור , נמנעו מלהפריע . ארצות הברית פרסה את מטרייתה על המשא ומתן הדו צדדי וסיפקה תמריצים לירדן , על ידי הסרת האמברגו על נמל עקבה וחקיקה מזורזת בקונגרס שאיפשרה את מחילת החובות . שורה של מהלכים ליצירת שיתופי פעולה , בבחינת "אמצעים בוני אמון , " ננקטו בתקופה זו , בעיקר בחודש אוגוסט , מבלי להמתין לחתימת החוזה . הייתה זו ההתחלה של מימוש צעדי הנורמליזציה שהובטחו בהצהרת וושינגטון . את המהלך הראשון לקראת פתיחת פרוזדור אווירי בין שתי המדינות עשה חוסיין עצמו . ב 3 באוגוסט , בדרכו מלונדון לרבת עמון , הטיס המלך את מטוסו מעל ישראל , כשהוא מלווה בשני מטוסי F-15 ישראליים . חוםיין מן האוויר , ורבין מן הקרקע , החליפו שדרי ...  To the book