חלק ראשון: הסכם השלום "מתנה נפלאה לעמינו"

כפי שעולה מן הסקירה ההיסטורית במבוא , הפוטנציאל להסדר שלום בין רבת עמון וירושלים היה קיים זה זמן רב , אולם מימושו לא הסתייע עד ששורת התפתחויות ואירועים בחמש השנים 1993-1988 עשוהו לאפשרי . את תולדות התהליך הזה - במשמעותו המקורית של המושג "תולדות , " דהיינו התהליך שבו דבר נולד מתוך דבר - אפשר לסכם בדרך הבאה . האינתיפאדה הייתה גורם כבד משקל , אשר דחף את חוסיין סופית להכריז על היפרדות מן הגדה המערבית . ההיפרדות הסירה מעל הפרק את נושא המחלוקת העיקרי בין ירדן לישראל - עתיד הגדה . עובדה זו הקלה על יצחק שמיר להגיע , ערב המלחמה במפרץ , להסכם חשאי עם חוסיין על כיבוד ריבונותה הטריטוריאלית של ירדן , בתנאי שלא יאפשר לעיראקים לחדור לשטחו . ההסכם , שכובד במלואו , הזרים דם חדש לשותפות האסטרטגית רבת השנים בין שתי המדינות . כתוצאה מהמלחמה במפרץ גברו באזור אמינותה והשפעתה של ארצות הברית , אשר עם התפוררות ברית המועצות נעשתה בלאו הכי לכוח המוביל בסדר העולמי החד מעצמתי החדש , וגברה הזדקקותה של ירדן לידידותה . נכונות לשלום עם ישראל תאמה יפה מגמה זו , ובהתאם לכך הייתה השתתפותה של ירדן בוועידת מדריד מובטחת , ו...  To the book