מבוא: היחסים עם ההאשמים "הראשונים שתרו את האפשרויות של קיום־יחדיו"

השלום בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן ההאשמית לא נוצר יש מאין . במשך עשרות השנים שקדמו לו , התקיימו מגעים חשאיים רבים בין המנהיגים של שתי הקהילות הפוליטיות במטרה לגבש הבנות והסכמות הדדיות שיתנו ביטוי לאינטרסים של שני הצדדים . במהלך תקופה ארוכה זו של דיפלומטיה שקטה התגבש המכנה המשותף שהוליך לבסוף להסכם השלום , אשר נחתם בפרהסיה ובחגיגיות בעין עברונה ב 26 באוקטובר . 1994 פ"צל מותר אולי לייחס את ראשיתה של ההתקרבות הזו בין ראשי היישוב / מדינת ישראל לבין ההאשמים בעבר הירדן / ירדן לפגישה שהתקיימה זמן רב קודם לכן , ביוני , 1918 בין חיים ויצמן , מנהיג התנועה הציונית , לבין השריף פייצל , מנהיגו של "המרד הערבי . " פגישה זו - שנערכה במפקדתו של פייצל באבו לםאן , במרומי הרי אדום - הייתה הפעם הראשונה שבה דן מנהיג מבית האשם עם מנהיג ציוני בעיצוב חיים יחדיו של שני העמים ובתיאום אסטרטגי לקראת הסדר מדיני באזור . פייצל הביע בפני ויצמן את הכרתו בכך ש"גורל שני העמים קשור במזרח התיכון . " בעקבות מפגש זה התקיימו פגישות נוספות בין השניים , ולפי עדותו של ויצמן נקשרה ביניהם ידידות שנמשכה שנים רבות . פריה של הת...  To the book