האישה המקריבה

קירבת הקץ מולידה אצל הכותב תעצומות נפש המכריחות אותו לשבת יום ולילה ליד מחברותיו ולספר את כל מה שממלא את תאי זיכרונו . כשהגיעה מאירה בלקינד , אחותו של נעמן , לגיל שמונים , הרגישה צורך עז לכתוב את תולדות משפחתה ולתאר את חוויותיה , כשנאסר נעמן בלקינד ובעקבותיו נלקחו בני משפחתה לחקירה ברמלה . מאירה בת השש עשרה נותרה לבדה בראשון לציון עם שני תינוקות חולים והאח הצעיר מאיר בלקינד , בן ה . 13 מאז חלפו 64 שנים והחוויות הנוראות צפו ועלו בזיכרונה , כאילו התרחשו הדברים זה עתה , ברגע בו ישבה לכתוב . לאחר חג הסוכות תרע " ח , ב 11 באוקטובר , 1917 הגיע לראשון לציון עיזת פשה , מושל ירושלים , לחקור את נכבדי המושבה ואת משפחת בלקינד . הוריה של מאירה , שמשון ופנינה בלקינד , אחיה איתן וגיסתה רעיה בלקינד , אשת נעמן , נלקחו לחקירות ברמלה . עד אותו אירוע טראומתי לא נשארה מאירה מעולם לבדה בבית המשפחה . בבית ההומה מילדים היה תמיד רעש והמולה . כשנלקחו הוריה , השתרר לפתע שקט בבית . אפילו התינוקות החולים שנשארו תחת חסותה השתתקו . מאירה לא קיבלה הוראות כיצד לטפל באחיינה עוזי בלקינד בן השנה וחצי , שסבל מהתקפי חום...  To the book