|
|
כאשר הגיעו אברהם הרצפלד ויצחק בן יעקב לדמשק והודרכו על ידי דבשה ארליך וחנה בן טובים , הם לא ישבו בחיבוק ידיים . הרצפלד נכנס מיד לפעולה . הוא זכר את הדברים שאמר דר ' עפרון לדבשה , על הצורך לשפר את התנאים הסניטריים ואת הספקת המזון החם בג ' מיע סובאק . כמו כן ידע כי בעלה של דבשה , אשר ארליך , היה בקבוצת 30 האסירים הפוליטיים מח י אן אל בשה שהועברו לאיסטנבול . בקושרו אחד לאחד , החליט הרצפלד שזו ההזדמנות להעביר 30 אסירים מהג ' מיע לתאים שהתפנו בח ' אן , בהם היו התנאים טובים יחסית . בג ' מיע סובאק שכנו אותה עת 80 האסירים שפגש הרצפלד באל פולה והצפיפות שם הייתה קשה מנשוא . הרצפלד פנה לבן יעקב והציע לנקוט בתכסיס מתוחכם , טרם לכתם לכלא ג ' מיע סובאק . עליהם להתחזות לנדבנים עשירים המפזרים כסף בנדיבות כדי לסייע לאסירים וכך להרשים את האחראים לכלא . מאז נפילת ירושלים בידי הבריטים החלה לשרור בדמשק אווירה של דמדומי שקיעה . הרצפלד העריך כי הדבר יגביר את סיכויי תוכניתו להצליח . בן יעקב נרתם מיד בהתלהבות לביצוע התוכנית . השניים קנו חליפות מהודרות והגיעו בלוויית מתורגמן ללשכתו של המודיר - מפקד בית הכלא . ...
To the book |
|
|