בבואנו לדון במצב הכנרת , יש , להבחין בין שתי קטגוריות : א . מבחינה לימנולוגית , לא חלו בכנרת שינויים קיצוניים , שליליים , במשך עשרים השנים האחרונות . האגם מראה דרגת יציבות גבוהה על פי המונחים , הקריטריונים , המושגים והידע הבינלאומיים . ב . אולם , איננו יכולים להתייחס אל הכנרת רק על פי טרמינולוגיה זו . יש לבדוק את הנתונים גם על פי הקריטריונים של אספקת מים בסטנדרטים הנדרשים . לא ניתן לסווג את הכנרת רק על פי הקריטריון הלימנולוגי הבינלאומי . לרשויות הבריאות ולגורמים אחרים הממונים על נושא המים , היו לא אחת השגות על איכות מי הכנרת . לאחר דיונים ממושכים , שונו התקנים , ואכן , החל מחודש מרס 1989 קיימים תקנים חרשים מחמירים למי שתיה . אנו רוצים במי שתיה באיכות גבוהה . התחלואה אצלנו עדיין גבוהה מהמקובל בארצות תרבות אחרות , בין השאר משום שחלו שינויים מסוימים שפגעו בכנרת . הביומסה של האצות בכנרת עלתה כמעט פי שניים בשנים . 1975-87 זה אמנם לא תהליך של אאוטריפיקציה , אך מנקודת ראות של אספקת מים , ואיכותם - זוהי תופעה שלילית , היות שלגבי הכנרת נדרשים קריטריונים מחמירים וזהירות רבה ביותר . כל שינוי הופך...
To the book