למעמדה וחשיבותה של באר שבע במקרא ישראל רוזנסון

באר שבע היתה במשך כל תולדותיה '' עיר גבול , '' המסמלת את הקצה הדרומי של הארץ הנושבת . הביטוי '' מדן ועד באר שבע '' מלמד , שזהו גבול ישובי , כפי שעולה גם מתאור גבולה הדרומי של px כנען : '' והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה . ונסב לכם הגבול מנגב למעלה העקרבים עבר צנה והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה . ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים '' ... ( במדבר לד ג-ה . ( התוואי מתאים לקצה הדרומי של ים המלח-קדש ברנע ( עין קודיראת , ( משם הוא פונה לנחל מצרים ( ואדי אל עריש , ( ופוגש בגבול המערבי . לאורך גבול זה ובסמוך לו , נפגוש במדבריות ובשמות ישובים , שהינם כנראה בעלי אופי מיוחד '') חצר ('' וקשורים בנאות מדבר '') קדש ברנע '' ואחרים . ( תוואי דומה משורטט כגבולו הדרומי של שבט יהודה ( יהושע טו ג ה . ( אפיון קצר זה , די בו כדי ללמד על טיבו של גבול זה , בין חבלי המדבריות שמדרום וממערב , לבין חבל הנגב מצפון . הנגב נתפס כאן כחבל ארץ מיושב . המקרא מרבה לדבר אודות "ערי הנגב . " בדברי ירמיהו , הפורש חלוקה חבלית של יהודה - "שדות בכסף יקנו ... בארץ בנימין ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ...  To the book