יז ההפלגה מיפו וסיכום הרשמים מארץ-ישראל, ביקור במצרים, כשלון ההתיישבות האמריקאית ביפו

זה היה שווה כל הון שבעולם — להימצא שוב בים . איזו הקלה לזנוח כל דאגה שהיא — את כל השאלות לאן מועדות פנינו ! כמה זמן נשהה ; אם כדאי להמשיך בדרך אם לאו ; את כל החששות למצבם של הסוסים ; וכל שאלות מעין "האם נגיע אי פעם למים " ? "האם נסעד אי פעם" ? " פרגוסון , כמה מיליוני מילים אנו צריכים עוד להזדחל בשמש הנוראה הזאת עד שנחנה " ? איזו הקלה להתנער מכל החששות המענים הללו — אשר היו ככבלי פלדה , ולחוש את הסיפוק החולף הנולד מביטול כל דאגה ואחריות , לא הסתכלנו במצפן ! לא היה איכפת לנו , כעת , לאן הספינה הולכת , ובלבד שתרחק מהר ככל האפשר מתחום ראייה של היבשה . כאשר אסע שוב , רוצה אני לנסוע בספינת תענוגות . בשום הון שבעולם לא ל , יינו יכולים למצוא — בספינה זרה ובקרב פנים לא מוכרות — את הסיפוק המושלם ותחושת השיבה הביתה שמילאה אותנו כאשר עלינו על סיפון "קווייקר סיטי" — אנייתנו שלנו — כתום אותו מסע מייגע בארץ הקודש . זה היה משהו שתמיד חשנו בשובנו אליה , משהו שלא היינו מוכנים למכור . פשטנו את חולצות הצמר הכחולות , הסרנו את הררבונות והמנעלים הכבדים , את אקדחינו הרצחניים ומכנסינו המטולאים בעור צבי , התגלח...  To the book