עומדים היינו בסימטה ליד מגדל אנטוניה . "על אבנים מתפוררות אלו " , אמר מורה הדרך , ישב המושיע לפוש לפני שהעמיסו עליו את הצלב . זוהי " תחילתה של "דרך היסורים . " החבורה התבוננה במקום הקדוש והמשיכה בדרכה . עברנו תחת קשת " הנה האיש" וראינו את החלון שבעדו הזהירה אשת פילטוס את בעלה היושב במקום המשפט , לבל יתערב בדבר אותו צדיק . למרות עתיקותו המופלגת נשתמר החלון להפליא . הוראינו היכן נח ישו בפעם השנייה , והיכן סירב המון העם להרפות ממנו וקרא : "דמו עלינו ועל בנינו " . במקום זו בונים הקתולים הצרפתיים כנסייה , ומתוך יחס הכבוד שהם רוחשים כדרכם לשרידים היסטוריים , מבליעים הם בתוך המבנה החדש כל אותם שיירי כתלים עתיקים שמצאו שם . בהמשך הדרך ראינו היכן צנח המושיע המתעלף תחת כובד צלבו . בעת ההיא היה מונח שם עמוד שחם גדול ממקדש עתיק כלשהו , והצלב הכבד הנחית עליו מהלומה כה כבדה עד כי נבקע לשניים באמצעו . כזה היה סיפורו של מורה הדרך שעיכב אותנו ליד העמוד השבור . חצינו רחוב ועד מהרה הגענו למעונה לשעבר של בירוניקה הקדושה . היא יצאה החוצה , מלאת חמלה נשיית , בעבור המושיע , לדבר אליו דברי ניחומים , וללא מור...
To the book