הקדמה למהדורה השניה

ספרו של מרק טווין אינו "עוד ספר" בידיעת הארץ ולא ניתן גם להכלילו במסגרת "ספרות עולי הרגל" במובן המקובל . זהו אולי בראש וראשונה ספר הומוריסטי מהנה , הכתוב בשנינות ובראיה צינית מפוכחת ונטולת רגשות . הספר עומד בסתירה למרבית התאורים של עולי הרגל עד ימיו , המאופיינים ביראת כבוד ורחשי לב למקומות הקדושים . מרק טווין יצא לדרך ב 867 ו על סיפון האוניה "קוויקר סיטי" שהפליגה מניו יורק . היתה זו ההפלגה המאורגנת העממית הראשונה של תיירים אמריקאים מעבר לאוקיאנוס האטלנטי , שכללה את אירופה , תורכיה , איזמיר וכמובן את ארץ הקודש . טווין בן ה 31 הצטרף להפלגה בשליחות עתון בקליפורניה ובתמורה היה עליו לכתוב חמישים מאמרים . תאוריו רוויים בעוקצנות ובהומור , ולא אחת הם הופכים לסרקסטיים , בוטים ומרושעים . ועם זאת , הם מפתיעים ומקוריים ויש בהם שנינות ורעננות , גם כאשר הם רצופים בדברי ביקורת קשים , בעיקר על העוני והעזובה ולא פחות מכך על תושבי הארץ היהודים והערבים והמקומות הקדושים וזיהוים , שנראים מפוקפקים בעיניו . " ואז החל מורה הדרך להעניק שם והיסטוריה לכל תל וסלע שנקרה בדרכנו ... עלינו בעמק יהושפט והדיקלום נמשך...  To the book