סיכום

חלק זה מוכיח שהלקוח שלנו פוגעת בכל תחומי החיים ולא רק בלימודים , וכן שהפגיעה בתפקוד בבית קשה במיוחד . בתחום התעסוקה אנחנו יכולות לבחור בעבודות שאינן מדגישות את הקשיים , ולא לחשוף את הפגיעה שהלקוח יוצרת . בבית לעומת זאת אנחנו חשופות לחלוטין . הדרישות בבית מאופיינות בפרטים קטנים ובשגרות שלעתים משעממות במיוחד , דורשות זמן רב וקשות לנו מאוד . פעמים רבות אנו שוכחות או מתקשות לבצע פעולות שגורות אלה , אבל בכך פוגעות לא רק בעצמנו , אלא גם בילדינו היקרים לנו . עניין מטריד במיוחד הוא הדוגמה האישית , כלומר ההתלבטות איך אנחנו יכולות לדרוש מילדינו דברים כמו סדר ודיוק בזמנים , כשאנו בעצמנו לא עומדות בדרישות הללו . מהדברים עולה שפעמים רבות ילדינו מתייחסים אלינו כמו אל ילד , דבר הפוגע בסמכות ההורית . חוסר הביטחון שלהם בתפקוד שלנו שובר פעמים רבות את ההיררכיה הטבעית במשפחה ומביא לידי פריצת גבולות . עם זאת , החשיפה של הקשיים וההסתכלות על דרכי ההתמודדות שלנו מלמדת את הילדים להתמיד , להתמודד , להמשיך להתעקש ולמצוא פתרונות על אף הקשיים . הם לומדים גם לקבל , לסלוח , לשכוח וליצור פתרונות יצירתיים ממקום שנראה ...  To the book