|
|
אורית : כשביקשתי משלמה שיספר איך הוא רואה את הלקות שלי ואיך היא משפיעה על הזוגיות שלנו , הוא הזכיר לי איך קניתי שני ספרים זהים או שני זוגות זהים של מכנסיים שבוע אחר שבוע , או איך לא פעם אני קונה בסופרמרקט את אותו המוצר . הוא הזכיר לי שכשאני נוסעת למקום כלשהו , גם אם כבר הייתי בו כמה פעמים , אני מצלצלת אליו מאי התנועה , באמצע הכביש המהיר , כדי לשאול אותו לאיזה כיוון לנסוע . הוא אומר שאם באותו הרגע הוא לא יודע איפה אני נמצאת , אני כועסת עליו ונלחצת . הוא אומר שכשאנחנו נוסעים יחד כל הזמן אני מתווכחת איתו על כיוון הנסיעה הנכון . תמיד אני משוכנעת שהוא טועה , אף שבסופו של דבר תמיד מתגלה שנסענו ככיוון הנכון . לעתים , הוא אומר , אנחנו משלימים זה את זה בגלל השוני בלקות שלנו . כך למשל כל אחד מאיתנו מתקשה באותיות אחרות . אני טועה באותיות א ' ו-ע / ושלמה מכיר היטב את המילים המורכבות מאותיות גרוניות . אני לעומת זאת עוזרת לו להבדיל בין ט ' ל-ת ' ויודעת איך כותבים בגוף שני יחיד - הלכת או הלכתה . מעצבן אותו לחפש את הדברים שאני מאבדת , אם כי לפעמים אבא שלי עוזר לו . כשהוא לא בבית , למשל כמילואים , הוא ...
To the book |
|
|