הגישה הנרטיבית

ספר זה עיקרו סיפורי החיים שלנו שסופרו ונותחו במפגשים שבועיים במשך חמש שנים . הגישה המחקרית העוסקת בניתוח סיפורי חיים - במקרה זה סיפורי החיים שלנו - היא הגישה הנרטיבית , שבשנים האחרונות רווחת יותר ויותר , ומקורה באכזבה מהשיטות הכמותיות ומיכולתן המוגבלת להבין את חוויות היום-יום . ( Bertaux , 1981 ) גישה זו מבוססת על ההנחה שאדם מטבעו מספר סיפורים Connelly ) (& Clandinin , 1990 המבטאים את זהותו , והיא מתמקדת בפרשנות הסובייקטיבית שלו לסיפור חייו ( ליבליך , זילבר ותובל-משיח , . ( 1995 כך אפשר להכיר את עולמו הפנימי של האדם ומכאן להבין את המשמעות שהוא מעניק לחייו ואת התנהגותו ( וויט ואפסטון , . ( 1999 גישה זו , לדעתם של רוזנוולד ואוכברג Rosenwald & Ochberg , ) , ( 1992 קיבלה את כוחה גם בעקבות מאבקן של קבוצות מוחלשות ומושתקות כמו נשים ומיעוטים להשמיע את קולן . קבוצות אלה השתמשו בסיפור כביטוי של הסבל והשתחררות ממנו . ההגדרה של "נרטיב" מורכבת , והיא נעה בין כל דבר שמישהו כותב ומספר בספונטניות ובין הטענה שלכל נרטיב יש רצף , מספר ועלילה . ג'וסלסון וליבליך ( Josselson & Liebich , 2001 ) מגדירות מחקר...  To the book