החיוך שקפא: המעבר מסטירה וקומדיה לאמפתיה ודרמה בסיפור 'ההפסקה'

אהרן קומם יחסים אינטנסיביים , בכל תחום שהוא , מולידים עמדה אמביוולנטית . ככל שהיחסים הם אינטנסיביים יותר , כן העמדה האמביוולנטית עשויה להיות מתוחה יותר . היוצרים העברים בדור התחייה מתייחדים בכך שקיימו , בין השאר , מערכת יחסים אינטנסיבית , מחייבת ומורכבת עם העם היהודי , עם שאלות קיומו ומגמת פניו . כך עד לאלתרמן ועד בכלל . פניית העורף לשאלות הקיום הלאומי והשקיעה באינדיבידואליזם מציבות את קו השבר החשוב והמשמעותי ביותר בתולדות ספרותנו החדשה במאה העשרים . העמדה הדו ערכית , יחסי אהבה-שנאה , המייחדת מספרים ומשוררים רבים עד למחצית המאה העשרים , מוצאת לה ביטוי מיוחד בסיפור 'ההפסקה' של ברדיצ'בסקי . העמדה האמביוולנטית , התומכת והביקורתית , הקיימת אצל יוצרים אחרים בז'נרים שונים ( טשרניחובסקי , ( ביצירות נבדלות ( ביאליק , יעקב שטיינברג , ( או על פי עמדות נוגדות של דמויות ( ברנר , עגנון ) מוצגת כאן על פי גלגוליה של העלילה ושינוי נקודת התצפית . העמדה הקוטבית כלפי העם — לגלוג מזה , והבנה והזדהות מזה , השינוי מקומיות לדרמה , מסטירה לאמפתיה מגולמים על פי התפתחות אימננטית פנימית של העלילה , בלי כוונת המס...  To the book