לפני מספר שנים ביליתי יום שלם עם מרצים בקולג' ( לא במגרש הביתי שלי שבהרווארד ) בעבודה על הדרכים שבהן יכולים תלמידים ללמוד טוב יותר לשם הבנה . הכול התנהל כשורה . המרצים הפגינו עניין רב וביצעו קישורים הגיוניים להרגלי העבודה שלהם . אבל מה שזכור לי יותר מכול מאותו יום הוא שיחה אגבית באחת ההפסקות . ניגש אלי מרצה לפיזיקה , מצחו חרוש קמטים עמוקים . "התלמידים שלי פשוט לא מבינים " , הוא אמר . " איך זה " ? שאלתי . " אתן לך דוגמה " , הוא המשיך . "אני מלמד את יסודות הפיזיקה . לא מדובר בפיזיקה גרעינית , כמו שאומרים , אבל התלמידים פשוט לא תופסים הרבה דברים . למשל , וזה עניין רגיל לגמרי , אנחנו בוחנים התנהגות של עצמים שנופלים . בעיות כמו . יש מגדל בגובה מאה מטר . בראש המגדל מונח עצם במשקל עשרה קילוגרם . מישהו מפיל את העצם . כמה זמן נדרש לעצם להגיע לארץ " ? זיהיתי את הבעיה , שקיימת נוסחה קבועה לפתרונה . אם יודעים את הנוסחה לא צריך למצוא שום דבר אחר , פשוט לשבץ את המספרים במשוואה . המסה של העצם היא הסחת דעת מכוונת . אם מתעלמים מהתנגדות האוויר , קצב התאוצה של הגוף הנופל לא תלוי במסה שלו . '' אוקי' " , ...
To the book