דבר פתיחה: עדות אישית

חביבה פדיה ההקמה של קבוצות המחקר "המזרח כותב את עצמו" ו"פיוט וחקירת זהות" במכון ון ליר בירושלים היא שיאה של תסיסה , לפחות אישית שלי , ציון דרך במסע פנימי שהחל בשנת . 2002 את קבוצת המחקר על הפיוט הנחינו יחד ידידי מאיר בוזגלו ואנוכי , ואת הדברים הבאים אקדיש לתיאור המהלך שהוביל להקמתה . בשנת , 2003 במסגרת שבוע הספר , פנתה אליי צילה חיון והציעה לחגוג במוזיאון ישראל את צאת ספרי מוצא הנפש . בפתיחות רבה היא הציעה לי לבחור את המוזיקה שתלווה את ערב השירה . הרעיון הראשון שעלה על דעתי היה נגינת פסנתר ויצירה אהובה עליי של שופן . אולם הרעיון ייסר אותי ולא נתן לי מנוח . הרגע הזה , שבו ספר שירה שלי התקבל באהבה , והייתי צריכה להציע מוזיקה שתלווה אותו - כביכול תאייר אותו - היה לי רגע של התחבטות אישית חריפה . עם כל האהבה שאני רוחשת כלפי יצירות המופת של המערב , בשום אופן לא יכולתי לדמיין אותן מאיירות או מלוות את שירתי . היתה סתירה בינן לבין השירה הכתובה שלי ותיבת התהודה העמוקה שעליה היא יושבת . שהרי לא בכדי קראתי לספר השירה הראשון שלי מתיבה סתומה . ( 1996 ) שם זה ביקש לבטא את הפריצה החוצה . כמה חודשים קו...  To the book