|
|
חודש פברואר , החודש הנהדר של אביב ארץ יהודה הפך פתאום קור וצינה . שריקות הרוח יללו , והשינים נקשו מקור . ורדה חזרה ולבשה את כתנתה הכחולה שירדה עד לנעליה המפותלים בקציהם , ואת זרועותיה עטפה בפאתי שרווליה הארוכים החדים . בקן המקומר הותקן תנור מפח ברזל ויבערו בו גזרי עצי זית שהפיצו ריח טוב של אדמה רטובה וחריפות . זה היה ביום הולדתה של אליזבט . כשהקיצה משנתה בבוקר מצאה כמנהג ארץ הסן , עוגה גדולה מצופה סוכר ורוד , מעשה האופה השוובי , ועליה חרות שמה באותיות פאר לבנות ותריסר נרות קטנים — כמספר שנותיה — נעוצים מסביב לה ! לאחר הצהרים הזמינה את ידידיה : לדיר , ליין ואחיה סם , ילדי ה ,, שליח" השויצי , הטי גולדמן , בת הבנקאי המומר , אמד , אליביץ , מולי ופוסי מאוס , שתי היתומות היפות של בית הספר האנגלי . גם לציונה הותר להזמין את דוד הקטן , ויביאוהו עטוף סודר ישן של אמו , ירקרק כמי האגם , והוא חוור ורועד יותר מן הרגיל . בגמר הסעודה כשהחבורה הצוהלת עלתה לקומה העליונה , נשארו ציונה ודוד הקטן כרועים לפני האח מסתכלים בהאדים האש ומתענגי . ם על החמימות החודרת לתוך אברי גופם . לפתע הרים דוד הקטן את עיניו ה...
To the book |
|
|