על דאטפת אטפוך

החקירה נגד השאוויש מרמיה כבר לא הפתיעה את החמישה , אך יום אחד בטיילם בוורנדה הופתעו לראות חבר ותיק אחר , את נעאנ ^ ה , אחד משוביהם ברמיה . האיש אמנם היה לבוש במדיו אך לא חגור בחגורה , כיאה לשוטר במאסר . מדוכא ועצוב חש נעאמה לא בנוח שנקלע לחברתם של החמישה . משוטר גאה , שאולי ציפה לגמול על מילוי תפקידו , היה לאסקופה נדרסת . הוא קילל את יומו והתנצל בגלוי על ששבה אותם , כי משנכלא גם הוא חש על בשרו את העוול שגרם להם בבור התחתיות ושעתה הפך למנת גורלו , מידה כנגד מידה . הם דובבוהו , והוא סיפר , שהיכה את אחד ממפקדיו , נחבש ונדון למאסר . הוא הוסיף וסיפר שהשאוויש מחכה למשפט בגין השוחד , שניסה לארגן מהיהודים . הבוקר שלמחרת המשפט בצידון החזירם למציאות העגומה . ג'וזף המשיך להרגיע את יושבי החדר בפרשנות לתנ"ך וסיפר לשומעיו על דוד , גלית ושמשון . לאחר מכן עברו לדיון באיכות מזונם . האדישים לא הופרעו לישון את "שנתם האידיוטית , " בלשונו של יהודה , ואחרים פלו כינים . יומיים לאחר שובם מצידון הם גילו את השאוויש מרמיה לצדם כאסיר בכלא . הוא השתלח בישעיהו על כפיות התודה , בזכות שהתכוון לשחררם תמורת הכסף , והם ...  To the book