על העבודה

הזמן עבר בעצלתיים . לאסירים הייתה מידה של חופש פנימי , וברוב שעות היום עשו ככל העולה על רוחם . רבים יכלו לצאת לעבודה כלשהי בכלא במקום לבהות בקירות . הכלא העסיק אסירים בפקידות , במלאכות , בתחזוקה , באחריות ובשליטה בחדרי האסירים . במכתבו להורים לאחר המשפט הזכיר חוטר ישי את האפשרות לעבוד בכלא , אך לארץ ישראלים לא נתנה הזכות הזאת ולא הוסבר להם מדוע היא נשללה מהם , אולי כדי למנוע מהם חופש תנועה ואולי מחשש לביטחונם , לבל יתנכלו להם . במכתב ב 22 בדצמבר 1947 התלוצץ אברהם , שהם ידאגו שיצחק יעבוד בחמאם כמכונאי קיטור ויחיאל יטפל בחשמל הכלא , אבל החקלאים שבי ניהם לא יצאו לעבוד בגן כדי לשמור על הפרסטידה המקצועית שלהם . אברהם שם לב ליתרונו של חדר שדייריו האסירים יוצאים עם בוקר לעבודה . לבקשתו , הוא הועבר בחודש מרס 1948 לחדרם של האסירים עובדי השירותים , כי העדיף להישאר לבדו בחדר כאשר כל האחרים יצאו לעבודה , ויכול היה לעשות כראות עיניו או להשתעמם . בספטמבר 1948 עבר אברהם פעם נוספת אל חדרם היוקרתי ביותר של האסירים עובדי המשרד היוצאים גם הם לעבודתם היומית , כדי להיות עם ערב במחיצתם של העובדים המועדפים...  To the book