פרק יג "כשוך..."

משהגיע אבו ג'ורג' לעפולה , נתברר לו , שהתקפה נערכת על בית אל & א , ובדעתו שמושבה זו היא מחוץ לשטח סמכותו , טלפן אל משרד המשטרה המחוזית בחיפה , וביקש רשות לצאת לעזרת הנקודה הזאת . הקצין , שדיבר אתו בטלפון , לא היה מן האנשים האהודים עליו ביותר . אבו ג'ורג' תיאר את המצב בדברים נמרצים , אולם תשובתה של חיפה היתה , שייכבד וישב בתחנתו , ושמ וטב לו להמנע מהתערב בענינים שאינ £ נוגעים לו . " אולם כלום אינכם מבינים , שהדבר דחוף מאד ? אם לא אבוא לעזרתם , תימחה המושבה מעל פני האדמה . והרי אני הקצין הקרוב ביותר אליהם " . " אין רצוני לחזור על דברים שנאמרו כבר " , שנה הקול מחיפה . "אין לך רשות לעזוב את תחנתו " . " הלא בין תבין , בן אדם 1 " , הם אבו גיורג , ' "בפעולתי הדחופה תלויים חיי עשרות נפשות , אנשים , נשים וטף " . " התואיל לציית לפקודות " ? " הפקודות — לעזאזל " ! צעק אבו ג'ורג' בחימר . לתוך השפופרת , כשרעם היריות המתחזקות והולכות במרחקים צולל באזניו . "מי אתה , לכל הרוחות , כי תפקד עלי ? תן לי לדבר אל מפקח המשטרה המחוזית תיכף ומיד , לבל אוסיף להשחית את דברי על אוזן איש אין בינות " . " המאיור נעדר...  To the book