פרק ח שלום על הגבולות

היה דיה כומר מארוניטי באחד הטפרים , הסמוכים לרמה , ולו בת יפה פיה וקלת דעת . הרבה מוסלימים צעירים ביקשו את חברתה , והבריות החלו מרננים אחריה . כרגיל במקרים כאלה , היה אביה , זה האדם היותר קרוב . אליה , האחרון להטיל חשד בבתו , ובמשך זמן רב לא נפקחו עיניו לראות מה שהיה גלוי וידוע לכל בני הכפר מזמן . אפילו אבו גיורג' השגיח במספר צעירים מוסלימים , שהסתובבו בביתו של הכומר , מדי בוא הקצין לבקרו . אחד הצעירים האלה הרגיש עצמו בן בית במידה & זו , שבשעה שביקש הקצין גפרור להדלקת מקטרתו , נכנס בלא נטילת דשות לאחד החדרים הסמוכים והביא משם תיבת גפרורים . לכתחילה ייחס אבו ג'ורג' את מצב הענינים לשאיפתו המפורסמת של אותו הכומר להכניס את המוםלימים תחת כנפי דתו הצרופה , אולם משהתבונן קצת בהליכות הבת עם אותו הצעיר , נתברר לו , שאין הדבר כן . לאחר שנפרד מן הכומר , קרא את הצעיר מביא הגפרורים אחריו החוצה , דרש ממנו ביאורים להתנהגותו החפשית מדי בבת הכומר . הצעיר חייך ואמר , מתוך משיכת כתיפים : " איפנדי , הלא רק נוצריה היא , ובין כך וכך אין לה חלק לעולם הבא . תהא ניהנית , לפחות , בעולם הזה " . " העולם הבא אינ...  To the book