פרק ז סט.-ג'והן איש-עכו

עכו שימשה במשך דורות מקום גזירה לגולים פוליטיים , שנשתלחו לשם בידי הממשלה העותמנית הקיסריות . אמירים מכל המחוזות הרבים והרחוקים של הממלכה האדירה בילו את ימי חייהם והשאירו את עצמותיהם בין חומותיה : מצרים , אלגייראים ומאורים , גוחנ'ים וצירקסים , כושים מסודן ומדרום ערב , יונים , בולגרים , רומינים , רומילים , ארמנים , סרבים , בחסנאים ופרקים — כולם השאירו את סימניהם בדור החדש של ,, יה-עגאוים , " הט אזרחי העיר . לא פלא הוא איפוא , שכאן אתה מוצא קן מזימות וקנוניות , שאין דוגמתו , ממעט , בעולם כולו , ולא מעט מן הצרות , שעת על ארץ ישראל מאז המנדט , יגרם להן מאךדהוא , היושב , בעכו . אולי האדם המוזר והמופלא גיותר שבבל בני העיר המשונה הזאת היה ה , שיך אל מושיאיך"י , ( אסעד איל שוקיר . הוא היה הכהן המוסללמי הראשי על יד ג'מאל פחה , המפקד הכללי של צבארת תורכיה בימי . המלחמה העולמית , שדיכא באש ובחרב את כל סימניה של התנועה הערבית . סוד עזרתו של השיך האדוק לג'מאל פחה מתבאר אולי בנאמנותו הכבירה לשולטן , בו ראה את הכליף ומנהיג המאמינים , בעוד שבכל מורד בסמכותו של זה ראה כופר ארור בעולם הזה ובעולם הבא . ה...  To the book