פרק ג' אבו־ג'ורג' בימות המלחמה

יום אחד נשלחתי עם אנשי אל אבו ג'ורג' שביקש תגבורת ' למשמרות הרוכבים שלה בחיפושיהן אחרי אחד מצעירי השיכים של בדואי ארמשי , שהטיל את אימת חבורתו על הסביבה . אגב רכיבה מכפר לכפר , בין חקירה לחקירה של פלחים ובידואימ חשודימ שהובאו לפני אבו ג'ורג , ' נתקשרה בינינו שיחה על ימים עברו , . הב"תוד . על ימי מלחמת העולם , שלקח . חלק בה , ולא עוד אלא שזכה באות הצטיינות . שירת בצרפת , שוחרר במארס , 1915 לאחר שרופא הגדוד מצא בו איזה פסול , והתנדב בקרוב שוב לגדוד אחר של חיל הרכב . בדרגת סרג'נט נמצא בצרפת עד לשנת , 1917 ובנובמבר של אותה השנה נשלח עם פלוגה קטנה של תותחנים , פשינים עשר איש 'וקצין מפקד עליהם , לאיטליה . לאחר שביתת הנשק היותה ה & ליחגה תונה ובעיירה הקטנה מאלו , שפ מצא אבו ג'ורג' את אשתו , בת הסנדלר המקומי , שבביתו הוקצה לו חדר . כאן נפסקה שיחתו , כשבא קורפורל בדהרה מאחד המשעולים שבהר ובישר לנו , שהשיר המבוקש מסתתר בתוך חורבה קטנה של מצודה מימי הצלבנים , והמקום קרוב מאד . & ב < ו ג'ורג' דרבן את סוסו , בקראו אלי , לדהר אחריו , וכל חבורת הפרשים שלנו עלתה בשביל הטרוש , עד שנתגלו לעינינו הריסות...  To the book