במשך עשר השנים , בהן השכרתי את חרבי ( התלויה כעת , כה דוממת ותמה , כביכול , על כותל הבית בחותי אשר בויסיכס ) לשירותה של ארץ הקודש , לא נזדמן לי אדם יותר מוזר ומשונה , יותר אהוב ויותר שנוא , יותר מחולל ויותר מהולל מאבו גיורג . ' על אף השפ הזה , בז כינוהו הבידואים' נזל דם בריטי טהור בעורקיו , והורתו ולידתו באותה עיר אנגליה שבאנגליות , באת . פרדוכס בבני אדם , נוהם כ !< רי , קורע שחקים בצעקתו , שואף קרבות , חרוץ וזריז , עז וחצוף , הי רגל וי"א אצבעות גבהו , ק"ח קילו משקלו , ועם זה נודעה באופיו נעימת רוך עם אדיבות דוךקישוטית ונאמנות , שביחד עם שאר מעלותיו , העלו בלבך את דמותו של סאמקין אילווארד , ראש הקשתים ב , פלוגה הלבנה / דמות עצומה וחסונה זו , עם הפנים המצולקות והשזופות של פרש עזם , הפה הזעף והגבות הממירות , היה בה כדי להטיל אימה , אילמלא העיגים הקורצות , הבדוחות , עיני תכלת , שנקבעו בפנים אלה בהיסח דעתו של היוצר , כביכול . גישבט בתל , זעם זה — בצדק שקול ומאתן , ללא משוא פנים והפליה , משל באלף אסירי הטירה הגדולה של אבירי סט . ג'והן בעבי . הוא ניהל באהדה , ובאכזריות מקפיאה לגבי מפריעי השל...
To the book