חרדון צב מצוי

חרדון צב מצוי Uromastix aegyptius צב הגדול בחידוני ישראל והמגושם שבהם . אורכו עד 75 ס '' מ ומשקלו עד 3 ק " ג . זנבו קצר יחסית לאורך גופו . ראשו מעוגל וצווארו ניכר . גפיו קצרים וחזקים והוא מיטיב לרוץ על פני מישורי המדבר . גופו מכוסה קשקשים גריסיים קטנים , ולאורך צידי הגוף מצויה על פי רוב שורת קשקשים מגובששים וגדולים יותר . הזנב עטור דורי קשקשים קשים וקוצניים , ולפי האמור בספרות הוא משמש מכשיר התגוננות עיקרי . תצפיות שדה לא אישרו את יעילותו של נשק זה . שיני הצעירים שונות מאלה של הבוגרים . לצעירים שיניים נפרדות ולבוגרים שיניים שהתאחו לכעין רכס חד , המשמש לקריעה ולכתישה של חלקי צמחים . חרדון הצב אינו מתגונן בנשיכות , אולם מנסה לסרוט בטפריו החדים . צבעו משתנה בהתאם לטמפרטורה , מאפור שחרחר בטמפרטורות נמוכות ועד לצהוב בהיר בשעת הפעילות כחום היום . מקור השם המדעי של הסוג - ביוונית , ופירושו זנב השוט - Oura ) זנב , . ( x > w - mastix שם המין - aegyptius ) מצרי ) מתייחס לארץ שבה נמצא ותואר בראשונה .  To the book