שממית החרמון

שממית החרמון Cyrtodactylus amictopholis nnN מן הזעירות ( אולם לאו דווקא העדינות ) בשממיות ישראל . מבנה גופה מגושם יחסית . אורכה הכללי עד 7 ס"מ וזנבה קצר מאורך הראש והנוף . הזכר קטן מן הנקבה . הצבע היסודי : זהוב או נחושתי , ועל הגב פסי רוחב עקלקלים שחורים . לרוחב הזנב נמשכות טבעות צהובות . הגב כולו מכוסה קשקשים גרגריים זעירים אחידים ; מכאן נגזר שמו המדעי של המין - a ) קידומת המורה על שלילה , - miktos מעורב , - pholis קשקש קרני , ביוונית ; כלומר - בעל קשקשים שאינם מעורבים . ( קשקשי הבטן גדולים יותר ורעופים . סביב הזנב יש קשקשים מוגדלים וקוצניים , הערוכים בדורים . פתחי האוזן קטנים ; גם העיניים קטנות יחסית . האצבעות צרות וכפופות קמורות , כמקובל אצל בני הסוג . הזנב שביר מאוד . זהו מין חדש למדע . התגלה בשנת 1967 על החרמון והוגדר על ידי י . ח . הופיין . תפוצתה בארץ מוגבלת ( אנדמית ) לרכס החרמון , ברום 1300 מטר ומעלה , וכאן היא שכיחה למדי . פעילה ביום , מזדמנת בנקיקי סלעים ומתחת לאבנים . תנועתה זריזה ומהירה . אין מידע בדוק על תזונתה בטבע .  To the book