מבוא

לא שיחק להם מזלם לגדולי המשוררים והוגי-הדעות ביוון ורומי אצל כותביהביאוגראפיות בתקופה הקלאסית . הללו טיפלו על-פי רוב כמצביאים , ב &> רי מדינה ובעסקני ציבור מפורסמים , ואילו את המשוררים , הסופרים והפילוסופים כמעט הזניחו . וכשבאו בני דורות מאוחרים לתקן את המעוות , לא היתה לאל ידם לשאוב ממקורות מהימנים ומדויקים , ולא היו לפניהם אלא שרידי ידיעות מועטים מפי השמועה . זו תופעה שכיחה וכמעט אופיינית לעולם העתיק ולפיכך אין תימה , שגם חיי טיטיס לוקרציוס קארוס , אביר השירה והמחשבה הרומית , לוטים בערפל . אישיותו החיה ניצבת כמו חידת עולם אילמת בצל יצירתו , שנשארה לנו לפליטה גדולה . יצירה זו , הלא היא הפואימה הפילוסופית הנאדרת , השרה על 'דברים העומדים ברומו של עולם / כדברי מחברה' מרצה בחרוזים נפלאים ובלהט פיוטי שאץ דומה לו את משנתו של אפיקורוס היותי . ולא זו בלבד , אלא ששיר תפארת זה , המתרונן במיטב הקכסא & טר הדאקטילי , מכיל כמעט את כל תמצית הפילוסופיה העתיקה , שחתרה אל האמת המיטאפיסית , אל אחדות בכוללות ההוויה , אל היופי ואל הצדק והחופש בחיי היחיד והחברה . אמנם , היודע לקרוא בין השיטין יחוש מתוכן ב...  To the book