|
|
א . תהליכי הברירה של האליטה הפוליטית במחצית הראשונה של שנות ה 30 של המאה ה 20 עברו תפקידי המפתח בהנהלה הציונית בירושלים למנהיגות המורכבת מפוליטיקאים מקצועיים שמקורות עוצמתם מעוגנים באינטרסים קבוצתיים ביישוב עצמו . בכך נבדלה הנהגת היישוב בשנות ה 30 וה 40 מחלק ניכר מצמרת ההנהגה הציונית בירושלים בשנות ה , 20 שהתקשתה למצוא לשון משותפת עם האליטות שהיו מעוגנות בתנועות פוליטיות . החילופין שחלו בהנהלה הציונית בשנות ה 30 ביטאו אפוא את עלייתן של קבוצות אליטה שהיה להן מעין 'מחוז בחירה' בארץ ישראל או שיצרו לעצמן 'מחוז בחירה' כזה באמצעות תהליכי גיוס כוח אדם בארצות המוצא של העולים , שמרביתם שמרו על זיקתם לתנועות שבמסגרתן עלו לארץ גם לאחר עלייתם . הקשר בין השפעה במרכז הלאומי ובין זיקה לעורף ציבורי 'מגויס' במסגרת של מרכזי משנה נתן את ביטויו בשלושה מגזרים שונים . במגזר הראשון , זה של המנהיגות הלאומית , הביא המפנה שחל בהרכב ההנהלה הציונית בראשית שנות ה 30 לביטול השוני הבולט בדפוסי גיוס המנהיגות במוסדות ההנהלה הציונית מזה ומוסדות 'כנסת ישראל' מזה . במגזר השני , זה של המאבק הבין סקטוריאלי , הצליחה ...
To the book |
|
|