|
|
בחיבור זה סקרתי את יחסם של סופרים מוסלמים בימי הביניים כלפי המקרא , מידת הכרתם אותו והשימוש שעשו בו . ביקשתי להראות שהם פיתחו סוג של ביקורת מקרא , הקרוב באופיו ובפרטיו הן לביקורת המקרא הפגאנית שקדמה להם והן לניצני מחקר המקרא הביקורתי האירופי המאוחר מהם . בכל שלוש הספרויות האלה פרחה הגישה הביקורתית אל המקרא ושגשגה , אולי מפני שנוסח המקרא לא נתפס על ידי שלושתן כמקודש . עם זאת נדמה שיש כאן יותר מאשר דמיון פנומנולוגי בלבד וניתן להצביע על חוליות קשר ממשיות בין שלוש התרבויות האלה . אם נסתכל מנקודת מבט היסטורית רחבה יותר על ביקורת המקרא המוסלמית של ימי הביניים —אשר הגיעה לשיאה במיוחד בתקופה שבין המאה האחת עשרה ( אבן חזם במערב ) והארבע עשרה ( אבן קים אלג'וזיה במזרח —(נוכל להניח את דבר קיומה של זיקה ישירה בין שלוש הספרויות שנזכרו לעיל . מתקבלת מאוד על הדעת ההנחה , שהמלומדים המוסלמים שאבו חומר רב מן הספרות הקדם אסלאמית ( הן לצורך הביקורת הגבוהה והן לצורך ביקורת נוסח הטכסט המקראי . ( באותה מידה סביר להניח , שמאוחר יותר עבר חומר זה מידי המוסלמים — שהעשירוהו ועיבדוהו באורח שיטתי—אל מרכז אירופה , שם...
To the book |
|
|