המיטאפורה הגולשת בסיפורים של גנסין

חמוטל בר יוסף מבקרים וחוקרים שונים הצביעו על הלשון הציורית השופעת בסיפורי גנסין , אך עד כה לא נעשתה בדיקה שיטתית המבררת את מאפייניה . תחושת המבוכה וההתנגדות שעוררו סיפוריו של גנסין בקרב אחדים מבני דורו נבעה , בין השאר , מהרושם שהקורא הולך לאיבוד בתוך סבך מיטאפורות מוגזם וחסר כיוון . קבק כותב בשנת : 1914 'ועוד חסרון אחד . סגנונו של גנסין עשיר הוא בצבעים ובציורים . הציורים מרובים הם מכפי מידת התמונה , והריהו קובע אותם גם על פני המסגרת ומסביב לה [ ... ] יש שציור אחד נאחז בשני , וזה השני משתלב ומסתמן על ידי השלישי , ומרוב עצים אין רואים את היער' . הנסיון לזהות ולסווג ביטויים מיטאפוריים בסיפורי גנסין מגלה , בין השאר , תופעה פיגוראטיבית שניתן לכנותה בשם 'מיטאפורה גולשת' ( מסיבות שיוסברו בהמשך הדברים , ( תופעה המייצגת עקרון מרכזי במבנה המיטאפורה הגנסינית . זוהי , עד כמה שידוע לי , תופעה בלתי מוכרת ולא מקוטלגת באוסף הפיגורות והטרופיים הידועים ; היא מעניינת לכשעצמה , אבל במיוחד כנקודת מוצא שממנה אפשר להבין מחדש את דרכו הסגנונית של גנסין . האינטרפרטאציה של המיטאפורה הבודדת והאינטרפרטאציה של הי...  To the book