תמונות הנוף בסיפוריו של א.נ. גנסין

יוסף אבן ' תמונת הנוף' אינה צורה ריקה ונייטראלית שניתן למלא אותה כל טוב , כמו הסצינה הסיפורית או הדיאלוג , אלא היא צורה הטעונה פריטים דוממים וחיים של הטבע עצמו . לתכולה זו של הטבע משמעויות רבות , בין טבעיות ובין נפשיות רגשיות , בחינת עולם הרמוני , אורגאני , פיוטי ומעורר חוויות , וגם חופשי מעולן של נורמות כפויות . על פי רוב עולם זה מובא לידי עימות עם הציוויליזאציה והחברה האנושית , שהן כעלות מבנה קבוע וקפוא הנוהג על פי חוקים מלאכותיים . למן רוסו והרומאנטיקה תופס עימות זה מקום מרכזי במחשבתם ובחייהם של עמי אירופה ; ומכאן מגמת הנדידה של בני כרכים אל חיק הטבע וההתרשמות הישירה ממנו , הבאה לידי ביטוי בשירה ובציור וגם בהתעניינות מדעית . בספרות העברית נועד מקום מיוחד לטבע בחינת ניגוד רבתי לאורח החיים היהודי ולתפיסת העולם היהודית הדתית המקובלת . 'לצאת אל השדה' — משמעו של דבר בריחה ממחנק העיירה וכל מה שהיא מייצגת . אצל מנדלי מו"ס , פיירברג , ביאליק ובעיקר אצל ברדיצ'בסקי הטבע מוצג כעין משאת נפש עמוקה ואישית של האדם השבוי בכבלי תרבות ישראל והכלוא בין חומות הגיטו . הטבע , שהיה בחינת נטע זר לדורות קו...  To the book