פתח־דבר

כרך זה הוא השני בסידרת "מחקרים ותעודות , " המוקדשים ליוצרי הספרות העברית החדשה ( הכרך הראשון , שהוקדש לש"י עגנון , ראה אור בתשל"ח . ( הוא מחזיק סידרה של מחקרים חדשים וקומץ תעודות המתמקדים ביצירתו של אורי ניסן גנסין ובאישיותו . כשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בהתעניינות בגנסין , ודומה כי אסופה זו היא אחד מביטוייה . עצם הרעיון להוצאתו של הקובץ לאור עלה לראשונה בכינוס לעיון ביצירת גנסין שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים במלאת מאה שנה להולדת גנסין , לפני חמש שנים . שניים מן המחקרים הכלולים בקובץ ( מחקרו של דן מירון וכן מחקרו של יוסף אבן ז"ל ) מקורם בהרצאות שהושמעו באותו כנס . הספר על חמשת מדוריו מבקש להאיר היבטים ומיגזרים שונים בגנסין . מדור הסוגיות כולל דיוני חתך בדרכי הסיפר של גנסין ובסגנונו האמנותי . מדור הקריאות כולל אינטרפרטאציות של כמה מסיפוריו . מדור 'הצדה' מכוון לא לסיפורו הידוע של גנסין אלא לתחומים 'צדדיים' במפעלו , שעד כה כמעט שלא הופנתה אליהם תשומת הלב המחקרית : הביקורת הספרותית שלו ומעשיו בתרגום . מדור ה'מסורות' מציע השקפה כוללת על מקומה של המסורת הספרותית היהודית והאירופאית ...  To the book