האמונה במיפנה היסטורי חיובי , המתרחש בהווה והעתיד לשאת פירות אידיאליים לאדם בכלל וליהודי בפרט , הצמיחה בשלהי המאה הי"ח הכרת עבר חדשה , שלא תאמה עוד את התפיסה המסורתית של ההיסטוריה . נושאיה של הכרת העבר החדשה היו חברי קבוצת המשכילים היהודים בגרמניה — הראשונים בעלי מודעות עצמית של יהודים מודרניים ; צעירים החדורים בתחושת שליחות לשינוי פנימי של החברה היהודית כך שתהלום את 'העת החדשה' ואתגריה : מדינה בעלת משטר אבסולוטי נאור , חברה בורגנית פתוחה , חשיבה רציונליסטית , תרבות ההשכלה וערכיה , סובלנות דתית והתרחבות הישגיו של האדם במדע ובחוכמה . הכרת העבר החדשה התעוררה עוד בטרם הונחו היסודות להיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית ולמחקר מדעי שיטתי בתולדות היהודים ובמקורות היהדות על ידי צונץ וחברי 'האיגוד למדע ותרבות היהודים , ' ובטרם הופיעו ההיסטוריונים היהודים המודרניים ( צונץ , יוסט , גייגר , גרץ ואחרים ) בגרמניה של המאה הי"ט . הכרת העבר המשכילית לא באה בראשיתה לידי ביטוי ביצירה היסטוריוגרפית מקורית , אלא ברמות נמוכות יחסית של התייחסות אל העבר : בפובליציסטיקה , תירגומים ועיבודים , ביוגרפיה , סטירה והערו...
To the book