ג. "ידיעה מדעית" של העבר בגוון משכילי ומזרח־אירופי

התמונה שהצטיירה עד כה עלולה להוביל למסקנה , שמשכילי רוסיה הותירו לחכמי המערב את מלאכת המחקר ההיסטורי והסתפקו בהעתקה או בעיבוד החומר המוכן לשם העברתו למסגרות ספרותיות הדורשות מאמץ אינטלקטואלי קטן יחסית . אלא שלא כך היו פני הדברים — פופולריזציה זו של ידע היסטורי אוניברסלי , רוסי יהודי , בצינורות העיתונות היהודית וספרי הלימוד התקיימה לצד נסיונותיהם של המשכילים ליצור גם היסטוריה מחקרית שתתרום את תרומתה המקורית ל'חוכמת ישראל' של המאה הי"ט . שוב היה זה רש"י פין , שלא נואש מכשלון 'נדחי ישראל' שלו בשנות החמישים ויזם חיבור מקיף חדש בתולדות עם ישראל . בחודש סיון של שנת תר"ל בישר פין לקוראי 'הכרמל' כי הוא עומד להדפיס את החלק הראשון מן הסדרה המתוכננת בשם ' דברי הימים לבני ישראל , ' סדרה שתקיף את תולדות היהודים מגלות בבל עד זמנו . " ספרנו זה , " הקדים פין , "איננו העתקה מספרי כותבי העתים בימינו כי אם נשען על דבריהם ובנוי על מוצא החקירות והדרישות הרבות אשר חקרנו ודרשנו במקצוע זה בתלמודים מדרשי ההלכות והאגדות ובספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים ובספרי חכמי העמים , זה לנו ימים רבים . " הפעם הכוונה ל...  To the book