|
|
שם התואר 'בכייני ' אינו מילה השגורה בשפת היומיום , למעט בהקשר היהודי . שלום ( מאלו ) וויטמאייר בארון ( 1989-1895 , Baron ) הפך אותו לחל ק מאוצר המילים היומיומי שלנו . מדובר , למעשה , במילה שהכי מזוהה עם שמו , מאחר שמאז , 1928 כאשר השתמש בה לראשונה כדי לתאר את ההשקפה המקובעת שראתה בהיסטוריה היהודית סיפור של מצוקה בלתי פוסקת , הוא שב ודחה אותה לעתים קרובות . למרבה האירוניה , מורשת זו אינה מייצגת תיאוריה שהוא אביה מולידה אלא דווקא תיאוריה שחייו המקצועיים הוקדשו לתיקונה . כדי להילחם בה , היה עליו קודם כל לתת לה שם . כמו כן , אין בהשתתת תהילתו של בארון על מונח זה משום עשיית עוול לקריירה הפורייה שלו . הוא סיים את מםתו הפרוגרמטית מ , 1928 שהבהירה בכותרת 'Ghetto , and Emancipation ' בהצהרה הבאה : "בוודאי הגיעה השעה להתנתק מהתיאוריה הבכיינית של המצוקה שלפני המהפכה [ הצרפתית , [ ולאמץ השקפה הקרובה יותר לאמת ההיסטורית ,. " והוא מעולם לא הרפה ממאבקו שלו להנהיג רוויזיה כזו . שאיפה זאת היתה הכוח המניע מאחורי מפעלו ההיסטוריוגרפי האדיר , והיא מספקת את אשנב ההצצה הטוב ביותר אל העקביות שבבסיס עבודתו . ...
To the book |
|
|