|
|
למרות שלימוד טקסטים קדושים נחשב מזמן ביהדות כמלאכת קודש , הרי שלימודי היהדות כתחום אקדמי הם תולדה של תהליך האמנציפציה ושל התמערבות היהדות במאה היי'ט . מדע היהדות , ( Wissenschaft des Judenthums ) שצמח מתוך מודעות לשינויים המעמיקים שחלו בהקשר של החיים היהודיים והיה ספוג באתוס האקדמי של אוניברסיטת ברלין שזה לא כבר נוסדה ( 1810 ) וברטוריקה הפילוסופית של האידיאליזם הגרמני , בישר על שורה של מעברים אינטלקטואליים מבלבלים : ממחקר נוצרי בנושאי היהדות למחקר יהודי באותו נושא ; מחקר יהדות דוגמטי לחקר יהדות בלתי דוגמטי , אך לא בלתי שיפוטי ; מתפיסה חלקית לתפיסה כוללת של היצירתיות היהודית ; ומצורת חשיבה פרשנית לצורת חשיבה תפיסתית . המאפיין הבולט בהתפתחותו של התחום במהלך מאה השנים הבאות , מעבר לצמיחתו והסתעפותן הבלתי פוסקות , הוא המרכזיות המתמשכת של מוצאו הגרמני עד לשנות השלושים של המאה העשרים . ההקשר האקדמי המוקדם יישום המתודה ההיסטורית לחקר היהדות על ידי יהודים בעלי השכלה אוניברסיטאית , כפי שהדבר נעשה לראשונה על ידי ליאופולד צונץ ( 1886-1794 ) וחבריו באיגוד לתרבות ולמדע של היהודים , Verein fur Cultu...
To the book |
|
|