|
|
כבר מזמן נאמר על היהדות הקונסרבטיבית , שסימן ההיכר שלה הוא עמימות אידיאולוגית . נראה כי את מקומה של הבהירות תופס הלהט . פגם זה נובע , לפחות באופן חלקי , מעצם מיקומה במרכז . קיצוניות נוטה לחידוד דוגמטי , אך לא לצורת חשיבה משכנעת . את מורכבותה של המציאות כפי שהיא נתפסת מן המרכז לא ניתן כמעט להסביר במונחים של עיקרון אחד ויחיד . קושי זה כפול ומכופל לאור העובדה , שהמרכז חשוף לאש צולבת של מלחמה בשתי חזיתות . עליו להתחמש בטיעונים הן נגד השמאל והן נגד הימין , והללו כוללים בהכרח לעתים קרובות רעיונות שאינם תמיד מתיישבים זה עם זה . אף הוגה קונסרבטיבי לא הואשם בעמימות אידיאולוגית כה תדיר כמו זכריה פראנקל , ( Frankel ) אשר ייסד ועיצב את תנועת הקונםרבטיזם האירופית מכוח אישיותו , גודל למדנותו ועוצמת קולמוסו . פראנקל , צאצא לשושלת רבנים שגדל במטרופולין היהודי פראג , ניצב מול אתגר המודרניות על כל מורכבותו העיקשת . הוא היה איש נמרץ , רגשני ולוחמני , שנמזגו בו ידע מעמיק בתחום הרבני ובקיאות מוצקה בתחום הקלסיקה . בשנת 1836 הגיע לדרזדן לשרת בה את הקהילה היהודית המתהווה כנציגה של הנהגה רבנית מסוג חדש , אשר ...
To the book |
|
|