מבוא

כשהיינריך גרץ ( Graetz ) נתפנה בסופו של דבר לכתוב על מאה השנים שממנדלםון וער מהפכות , 1848 שנים של תמורה מואצת ביהדות אירופה , הוא בחר לתת לתקופה זו - התקופה הרביעית בתולדות עם ישראל - את הכותרת 'עידן המודעות העצמית הגדלה ' . ' כותרת זו ביטאה את עובדת היותו משוכנע , שהפניית המבט אל ההיסטוריה היתה מהותית אפילו יותר מאשר השגת שוויון זכויות . בעוד ששתיהן הביאו לשחרור דרמטי מכבלי ימי הביניים , השיבה המשכרת אל העבר היהודי הפיחה ביהודים גאווה וביטחון עצמי . הערכתם הגוברת לפאתום של ההיסטוריה היהודית , לעוצמתם של ערכי היהדות ורעיונותיה ולהישרדותו של העם היהודי עמדה כנגד פיתויי ההתבוללות . היריעה הנפרשת של קדמוניות היהדות יצרה קרקע חדשה לתחושה של מחויבות קדושה . ייתכן שגרץ הפריז בהערכת כוחה המאחד של התודעה ההיסטורית , אך , לדעתי , לא במרכזיותה . השפעתו המצטברת של מדע היהדות ( Wissenschaft des Judentums ) היתה בכך שהציב את החשיבה ההיסטורית כמערכת ההתייחסות הדומיננטית בחיי היהודים ואת ההיסטוריונים היהודיים כדמויות האינטלקטואליות המרכזיות שלה . ההוכחות לשינוי מדהים זה רבות מאוד , למן ההשפעה העצומה...  To the book