סוף המלחמה, הכמורה והמשך האנטישמיות

דומה שהעמדה הפרגמטית , ולא התפיסה האידיאולוגית , היא שהביאה למפנה בעמדתם של הבישופות הארגנטינאית ועושי דברה , אשר נוכח תבוסת גרמניה וניצחון בעלות הברית תמכו בממשלת ארגנטינה , שהכריזה מלחמה על גרמניה ב 27 במרס . 1945 אצל חוליו מאינביאל ולאונרדו קםטלני ובקרב החוגים הלאומניים הקתוליים , אוהדי המדינות הפשיסטיות , ניכרה אכזבה קשה מנצחון בעלות הברית . עוד כשנחתו בעלות הברית בנורמנדיה , הבחין מאינביאל ב '' אםון" הצפוי לנצרות בעקבות תבוסתה של גרמניה . בקרב לאומנים קתוליים רבים ניכרה אותה אכזבה נוכח ההתפתחויות הבינלאומיות של שנת , 1945 דהיינו , מפלת המשטרים הפשיסטיים ותבוםתה של גרמניה . נוכח העובדה של הכרזת המלחמה על גרמניה על ידי ממשלת ארגנטינה , ולאור המציאות החדשה של ניצחון בעלות הברית ההולך ונשלם , לא נותר לדעתם שום טעם במאבק . בסוף חודש מרס 1945 עדיין חוזר ומדגיש האב מאינביאל כפי שהפגניות מהווה בגידה באל האמיתי , מהווה היהדות בגידה בישו המשיח הגואל . לא זו בלבד שהיהודים לא קיבלו אותו , אלא שהם הפכוהו לאויבם בנפש . שמונה השנים שחלפו מאז שנת , 1937 כשכתב חוליו מאינביאל את ספרו 'היהודי , ' ע...  To the book