פרק עשירי סיום המלחמה: מפנה או המשכיות?

בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה שלטה בארגנטינה , כאמור , כת צבאית - גא " ו , ( Gou ) שהיתה בשלטון מאז המהפכה הצבאית של יוני . 1943 הכנסייה הקתולית הארגנטינאית תמכה במהפכה הצבאית שהעניקה לפעיליה מקום מועדף במנגנון המינהלי . הכנסייה ידעה לגלות נאמנות למשטר וגמישות מרבית בכל הקשור למדיניות החוץ , גם כאשר הדבר היה כרוך במפנה לעומת עמדותיה הקודמות . ניתוק היחסים של ארגנטינה עם מעצמות ה ' ציר ' בינואר 1944 והכרזת המלחמה במרס 1945 העניקו לכנסייה הזדמנות לביטוי נאמנותה הבלתי מסויגת לשלטון 1 . את גמישותה של הכנסייה ואת שינוי עמדותיה לגבי המלחמה יש להבין על רקע פרגמטי , דהיינו הצורך לתמוך במשטר הצבאי , יותר מאשר על רקע של שינוי אידיאולוגי פוליטי אמיתי . כאמור לעיל , שנות המלחמה חידדו דווקא את הפולמוס האידיאולוגי והפוליטי בין הזרמים השונים , פולמוס שהלך והחריף לקראת סיומה . נוצר תהליך של נהירה של פעילים שהוכשרו במסגרות הקתוליות למסגרות פוליטיות לאומניות שבהן המשיכה הקתוליות , כתפיסת עולם כוללת , להוות מקור להשראה רוחנית ודתית . ניסיונותיה של צמרת הכנסייה לבלום נהירה זו עלו בתוהו . בעת שההירר...  To the book