"בית־הספר לתחרים" בצפת

הידיעה על מינויה למורה ומנהלת ב"בית הספר לתחרים" הגיעה אל אסתר פרלמן במברק , ב 6 . 10 . 1912 ( כ"ה תשרי תרע"ג , ( מייד לאחר תום החגים . המעשה הראשון שעשתה היה לעזוב את בית סבתה . המקום אליו עברה לגור היה חדר שכור בבית משפחת סופרמן . מר סופרמן היה מורה לעברית מגליציה , שהקים את בית הספר העברי "עזרה" בצפת . הוא גם לימד את אסתר עברית . אישתו הגב' סופרמן נבחרה לעבוד יחד עם אסתר , כמורות מנהלות ב"בית-הספר לתחרים . " אסתר חשה לראשונה שאינה לבדה . יש לה עם מי לדבר ולהחליף רשמים מדי יום ביומו . ביום בו הגיע המברק , ה , 6 . 10 . 1912 הזדרזה אסתר לכתוב לטרודה בברלין על הבשורה הטובה . אושרה של אסתר ניכר בכל מילה במכתב . במכתבים העצובים ששלחה לה בעבר , נהגה לכנותה "זקנתי . " עתה היא מכנה את טרודה "ילדת השמש" טרודה המאד אהובה שלי , מכתבי יבוא כנראה מאוחר מדי , אבל יודעת אני כי לא תכעסי עלי . טרודה אהובתי , הישארי ילדת השמש , כפי שהיית עד כה . כל היפה , כל הטוב , כל המזל הקיים יהיו לך ולדרזל . זאת בקשתי לשנה החדשה ולכל חייך . כעת , טרודה אהובה , אודיעך משהו אשר ישמח גם אותך . הייתי למורה בבית הספר...  To the book