ד. משהו על "גניזת חרסון"

בשולי פרק זה נזכיר ספיח ממאסרו של ר ' ישראל , שזכה לפרסום ניכר בין חוקרי החסידות : פרשת המכתבים המזויפים של ראשוני התנועה החסידית , המכונים על שם מקום הימצאם כביכול - "גניזת חרסון . " כתבים אלה היו , כך נטען , ברשותו של ר ' ישראל - ירושה מאבותיו ומקנת כספו . כאשר נאסר בידי השלטונות הרוסים נערך חיפוש בביתו וכל המסמכים שנמצאו בו הוחרמו . עובדה זו כשלעצמה היא בוודאי נכונה , ועליה העיד ר ' ישראל במפורש בהסכמתו לספר "חסד לאברהם , " שהכיל תורות מסבו ר' אברהם המלאך , שהיו ברשותו ונבזזו : "ואחרי אשר נואשתי מהם = ] מהכתבים האבודים , [ כי נכחדו מני , בעת משפחות גוים קראו עלי שטנה , בקשתים ולא מצאתים . " על רקע עובדתי זה נטותה עלילת גילוים מחדש של המכתבים . לדברי "חושפיה " של הגניזה , לאחר ששוחרר ר ' ישראל ונמלט מרוסיה , הופקדו תיקו וכתביו למשמרת בארכיונו של בית המשפט הגבוה לדיני נפשות בדרום רוסיה שמשכנו היה בחרסון , ושם נותרו עד המהפיכה הבולשביקית . עם תום מלחמת העולם הראשונה הוצעו המכתבים שבגניזה למכירה . קצתם נמכרו לשמואל גור אריה , חסיד חב " ד עשיר מקרמנצ'וק , ששילם בעבורם סכום של כעשרת אלפים...  To the book